כבר מספר שנים אני מחפשת את הנוסחה... מהו האיזון המושלם בין להיות אימא "טובה" לשלושה ילדים ולהחזיק בית (בישול, הסעות לחוגים, קניות, נקיון וסידור הבית, ועוד....), לבין להיות אשת קריירה, לפתח את העסק שלי: שני הסניפים של מרכז דיאלוג, לעמוד בקצב הדרישות, בלי להזניח את המטופלים בקליניקה...
מאז שהחלטתי לקדם את הקריירה שלי, היו לא מעט אנשים ש"זרקו" לעברי אמירות לא פשוטות: "שואנה, מי מגדל לך את הילדים?" "את לא עושה לילדים שלך טראומה? חרדות נטישה?" "הם יזכרו לך את זה כשהם יהיו גדולים, הם ידברו עליך עם הפסיכולוגים שלהם...."
היו גם אמירות קצת יותר מעודדות: "שואנה, אם בעלך היה זה שמגיע שלוש פעמים בערב הביתה, אף אחד לא היה אומר כלום. לכי עם הראש מורם..."
למרות שניסיתי להתעלם מכל האמירות האלה, לא הצלחתי... כי לי, כמו לכולנו, אכפת מה אחרים אומרים. הסתובבתי במשך שנים עם התחושה שאני לא מצליחה לגמרי בשום דבר.
עד שיום אחד הבנתי! הבנתי שלא משנה מה אני אעשה, וכמה זמן אקדיש לבית או לקריירה, אני תמיד אצטרך לחיות עם תחושה מסוימת של חוסר שלמות. כי אם אפסיק להגשים את עצמי, ארגיש פספוס... ואם לא אקדיש מספיק זמן למשפחה שלי, ארגיש ממש רע עם עצמי.
והרבה פעמים, כשאני עם הילדים, הראש שלי בורח לתכנון הפרויקט הבא... וכשאני בעבודה, אני חושבת על הילדים.
ואז הבנתי שאין דבר כזה איזון מושלם בין בית לעבודה. זו אשלייה... יש רק את האיזון שהכי מתאים לי. את האיזון שאני יכולה לחיות איתו פחות או יותר בשלום, בהתאם למה שחשוב לי בחיים. היום אני בוחרת לחיות בחוסר שלמות.
אני לא אימא שפנויה 24 שעות ביממה לילדים. אפילו הרבה פעמים אני אימא עייפה. אבל לצד זה, אני אימא שמגשימה את עצמה, וחוזרת הביתה מהעבודה שמחה, עם חיוך על הפנים. וברגעים שקשה לי, אני נזכרת שהילדים שלי מסתכלים עליי... הם רואים שאימא שלהם הולכת בעקבות החלומות שלה. ואני רוצה להאמין שזה ילמד אותם שגם הם יכולים ללכת בעקבות החלומות שלהם ולא לוותר עליהם.
וכן, אני עדיין חשה לפעמים רגשות אשם... כי אין איזון מושלם, וכנראה גם לא יהיה. אבל מצאתי את האיזון שטוב לי בו. והשלמתי איתו.
וההשלמה הזו עוזרת לי לתפקד הרבה יותר טוב בכל הזירות, ולעשות את הכי טוב שאני יכולה.
אני למדתי בדרך לבקש עזרה ולהיעזר (מרונן, בן הזוג הנפלא שלי, מההורים וגם מהילדים שלי..) ... לא הייתי מצליחה לבד... וזו הזדמנות להגיד להם תודה ענקית!!!!!!
אני פוגשת את הסוגיה הזו אצל לא מעט מהמטופלים בקליניקה (בעיקר אצל מטופלות...), ועוזרת להם למצוא את האיזון שנכון עבורם. אז איזה איזון בין הבית לעבודה יאפשר לכם להרגיש הכי טוב? אני ממליצה גם לכם לעצור לרגע ולבדוק מה באמת נכון עבורכם. ואם תרצו לקבל כלים לכך – אני כאן.